שלוש סיבות למה כדאי לשאוב או לסחוט חלב במהלך גמילה מהנקה, חלקית או מלאה

1. להימנע מגודש זו אולי הסיבה הידועה מבין השלוש. בכל סוג של גמילה, חלקית או מלאה, לתינוק קטן או פעוט ענק, את יכולה להיות מופתעת ממלאות בשד (תחושה שהשד מלא, כבד, מתוח או כואב).

תחושת המלאות הזו יכולה להפוך לדלקת בשד ולסכן אותך בסיבוכים של דלקת. ולכן אני ממליצה בזמן גמילה להוציא חלב כשמרגישה מלאה. את לא צריכה לרוקן לגמרי את השד או להוציא מנה שלמה, פשוט להוציא כמה שצריכה עד לתחושה של רכות בשד.

2. הסיבה השנייה שאני ממליצה להוציא חלב היא פשוט כי המלאות הזו בשד גורמת לרצון פנימי, פיזי ממש, להוציא חלב. וכשיש ילדה או ילד שממש רוצים לינוק ("ציצי!!! ציצי!!!") בזמן שיש תחושה פיזית של רצון להוציא חלב, זה מאוד מקשה עלינו האימהות לעמוד בזה. אני רואה שנשים, אחרי שמרוקנות את השד, נזכרות יותר בקלות ברצון שלהן להפסיק או להוריד הנקות וקל להן יותר לעמוד על שלהן ברוגע.

3. והסיבה השלישית היא ההשפעות של הפסקת ההנקה עלייך, אלה שפחות ידועות.

ואני מדברת כאן על עצבות עמוקה, עצבים גבוהים, כאבי ראש, בחילות ועוד... כל אלה יכולים להיות חזקים פחות כשייבוש החלב הוא קצת יותר הדרגתי. נכון שלא כל אמא שמפסיקה להניק (או מפחיתה הנקות) תרגיש את התופעות האלה, אבל הרבה נשים כן. זה תוצאה של השינוי ההורמנלי וזה יכול להימשך בין מספר שעות למספר ימים, ולחלוף. 
אז מעבר לכך שטוב לדעת שזה יכול לקרות, ושזה לגמרי נושא לא מדובר מספיק - כדאי לדעת שהדרגה בייבוש החלב יכולה למתן את זה.

ואני יודעת שהרבה אמהות חוששות שאם הן יוציאו חלב אז הוא לא יתייבש לעולם.
לכן חשוב לי להדגיש ולהוסיף, גם אם תשאבי או תסחטי חלב בימים הראשונים, החלב כן ילך ויתייבש. מדובר בסדר גודל של פעמיים ביום למעט ימים ואז פעם ואז גם זה בקושי (אבל אין מינון, זה לפי תחושת הצורך שלך). הצורך בהוצאת חלב ילך ויפחת עם הימים עד שלא תחושי צורך בכך יותר. אל תחזיקי את זה בפנים