בואו נדבר על סימני עייפות 

אם את אמא שיודעת לזהות סימני עייפות אצל התינוק או הפעוטה שלך והם נרדמים בקלות וישנים טוב- אשריך. את אמא נהדרת, והטקסט הזה, כנראה פחות בשבילך .

אם את אמא שלא יודעת לזהות סימני עייפות וההרדמות של התינוק או הפעוטה שלך ארוכות ומתישות- גם את אמא נהדרת והטקסט הזה נכתב עבורך.

​

מה לא נאמר עליהם... גבות ורודות, שיפשופי עיניים, שיפשופי אוזניים, עצבנות, בכי, הסתת מבט וכל שאר סימני העייפות הידועים יכולים להיות סימני עייפות כמובן, אבל כל אלה יכולים להופיע גם ללא עייפות.... זה כל כך מבלבל!

מכל אלה אני הכי סומכת דווקא על הסתת המבט, הוא הסימן היותר אמין בעיני מבין כל הסימנים. זה יכול להיות שהתינוק מסיט מבט מכל צעצוע וממך כאילו לא רוצה לראות כלום ויכול להיות מבט חלול לכיוונך אבל כאילו דרכך, לא באמת מתבונן.

אבל גם זה מבלבל ובטח לא קיים בצורה ברורה אצל כל תינוק או פעוטה והרשת וההמלצות בדרך כלל קוראות לאימהות להיות קשובות לסימני עייפות ראשונים כדי למהר ולהרדים, ואז אולי את עושה את זה וזה לא עובד ואולי את מרגישה שאת לא מצליחה להבין את התינוק שלך, שאת לא מצליחה להיות האמא הקשובה שרצית להיות ואולי את מרגישה כישלון.

​

אז תני לי להגיד לך, את לא לבד, את לא כישלון, זה באמת ממש מבלבל. וסימני שיעמום יכולים להיות זהים לסימני עייפות, ועייפות יכולה להגיע לרגע ולחלוף וזה פשוט המון פעמים לא עובד. גם אם את עושה הכל נכון וכמו שאמרו לך.
את בסדר
התינוק של בסדר

​

אם זה המצב אצלך ואת לא מצליחה לעבוד עם סימני עייפות אז שחררי... נסי כל פעם שמגיעים סימני עייפות להתייחס אליהם כאל שיעמום - בקשה לשינוי. שינוי מקום, שינוי סיטואציה.

אולי משחק אחר, חדר אחר, אולי יותר תקשורת, אולי קצת תשומת לב, אולי משהו לא נוח. תהי סקרנית לגבי הסיטואציה בלי להניח מיד שזה עייפות.

קל זה לא, אבל נסי לחפש מענה שאינו שינה, שאינו מענה לעייפות.

עד לרגע שזה יהיה כל כך ברור שזה עייפות, עייפות חזקה, כזו שנרדמים ממנה מהר ובקלות ואז נסי להרגיע קודם ורק אז להרדים.

​

אני יודעת שהרבה אמהות פוחדות לנסות את זה, הפחד מעייפות של תינוק או פעוטה תבוע בתרבות שלנו מאוד חזק (מוזמנת לקרוא גם על אובססיית העייפות יתר).
למרות החשש הזה מהעייפות אני בכל זאת מציעה לך לנסות, לכמה ימים. מותר לבדוק ולנסות ולהיות סקרנית.

​

סקרנות היא הורות קשובה באמת