מה הם בכלל צרכי שינה ולמה זה חשוב?

לכל בן אדם - מבוגר, ילד או תינוק - יש צרכי שינה, כלומר כמות שינה שהוא צריך בממוצע ליממה.

בדרך כלל נדבר על צרכי שינה במושגים של:
- צרכי שינה נמוכים: מי שצריך מעט שינה ביחס לרוב בני גילו.
- צרכי שינה ממוצעים: מי שצריך כמות שינה ממוצעת לגילו.
- צרכי שינה גבוהים: מי שצריך הרבה שינה ביממה ביחס לבני גילו.

כשתינוק גדל, צרכי השינה שלו משתנים - הם הולכים ומתמעטים (למשל, סביב גיל 4 חודשים ו-8 חודשים יש הפחתות משמעותיות בצרכי השינה).

גם תינוקות וגם מבוגרים, אם ינסו לישון יותר ממה שהם צריכים, ישנו לא טוב. כלומר, יתעוררו הרבה ויתקשו להירדם חזרה ויתקשו להירדם מלכתחילה. ואם הם ישנו מעט יותר ממה שהם צריכים, אז הם ישנו כנראה טוב, אבל עדיין יהיו עייפים.

החברה שלנו התקבעה על איזו תודעה שלפיה נהוג להחשיב צרכי שינה גבוהים של תינוקות בתור צרכי שינה ממוצעים - וזה דבר שממש חשוב להבין! אם אני מתייחסת כקו האמצע הממוצע למשהו שהוא בעצם צורך שינה גבוה, אז אני מתייחסת לממוצע כנמוך ולנמוך כמשהו ממש קיצוני ולא סביר.

כלומר, תינוק או פעוט שישן כמות ממוצעת לגילו יראה לנו כאילו ישן מעט לגילו. וזו בעיה שההשלכות שלה גדולות, כי המון הורים לילדים נורמלים בטוחים שהילדים שלהם ישנים מעט ומנסים שישנו יותר.

ובסוף, כדי שילד או תינוק ישן טוב, הוא צריך לישון כמה שהוא צריך ולא יותר מזה. הבנת צרכי השינה של הילד היא הבסיס לכל תהליך לשיפור שינה.

אגב, מעניין שדווקא אצל מבוגרים התקבעה תודעה הפוכה - מה שנהוג כממוצע הוא קצת נמוך.

אבל, האם צרכי שינה יכולים להשתנות?

זו שאלה חשובה, כי אם יש לי תינוק עם צרכי שינה נמוכים, כזה שתמיד ישן פחות מהשכן, אז תמיד יש איזה רצון כזה שגם הוא, כמו השכן, מתישהו ילמד לישון יותר. 

אז מצטערת, צרכי שינה כמעט תמיד נשארים אותו דבר. זה נטייה גנטית מולדת.

אבל זה גם טוב ועוזר להבין שזה דבר קבוע, כי זה ממש מאפשר לנו לדייק את הציפיות שלנו מהשינה של הילד, ובכך להטיב עם איכות השינה! כלומר, אם הפעוט שלי כשהיה ניובורן ישן ממש מעט ביחס לאחרים, כנראה שזו צריכה להיות הציפייה המציאותית שלי גם בהמשך בשאר הגילאים.

ואם הוא ישן יותר מכולם כשהיה ניובורן, אז כנראה שכך זה יישאר...

אבל לנסות להפוך ילד עם צרכי שינה נמוכים לילד עם צרכי שינה גבוהים זה מתכון מושלם לשינה גרועה ולתסכול מתמשך סביב ענייני שינה.

ואני בהחלט מבינה את הדאגה שהילד שלך לא ישן מספיק, והכי מבינה את הרצון שישן יותר ובכך יהיה לך יותר זמן לעצמך. אבל מדובר בלופ שטני... אל תנסי לגרום לילד שלך להפוך למשהו שהוא פשוט לא (לא בצרכי שינה וגם לא בשום דבר אחר)