האורח הלילי
אני מתכוונת לילד או ילדה שישנים בחדר נפרד מההורים וכבר ישנים די טוב, אבל באים כל לילה, לעיתים אחוזי דיבוק, אליכם למיטה. זה יכול להיות בן שנתיים ויכול להיות בן שמונה (שנים או חודשים). אני פוגשת בקליניקה מגוון של גילאים של אורחים ואורחות לילה.
זה עניין מורכב כי מצד אחד ילדים וילדות צריכים לדעת שהם תמיד יכולים לקבל ביטחון ומענה אם הם לא מרגישים טוב, פוחדים או עצובים או אפילו סתם מרגישים לבד. ומצד שני זה מאוד מעייף, מתיש, מייאש ומאכזב בשביל הרבה הורים לקבל אורח למיטה כל לילה. זה גם מעלה הרבה פחדים הוריים שקשורים בגבולות ובעצמאות, ותחושת כישלון הורית.
אז קודם כל חשוב לי להגיד, זה נפוץ וזה לא מעיד על בעיה. למעשה אם לך זה נעים וכיף לקבל ביקורים כאלה או אם את מרגישה שנכון לך להכיל את זה עבור הילדה שלך, כי היא צריכה אותך- אז את צודקת, הכל ממש בסדר ואת לא צריכה לשנות כלום, או להרגיש כישלון או לדאוג.
בכלל מעבר חדר זה לא עניין של שחור ולבן, זה לגמרי יכול להיות לחלק מהלילה או לפעמים.
אבל אם זה כן מטריד אותך אז הנה כמה דברים שהייתי מציעה לך:
שלב ראשון: אני מציעה לבדוק דברים בסיסיים שאולי גורמים להתעוררות והרצון של הילד בך. כמו האם יש סיוטים, חרדות, חוסר נוחות (עצירות, אלרגיה, עור מגורה, כאבי בטן, נשימה רועשת וכדומה). אולי זה קשור בצורך בשירותים להתרוקנות, קור/חום בחדר וכל דבר אחר שיכול להיות המקור להפרעה בשינה.
שלב שני: אני מציעה לעבור על דברים נוספים שמשפיעים על איכות שינה, כמו למשל - שעת שינה די קבועה, רוטינת הרדמה מרגיעה, חיבור של הילד לסביבת השינה שלו והאם יש לו מספיק זמן איכותי איתך ביום.
שלב שלישי: אני מציעה לשאול את עצמך קצת שאלות על הביקורים הליליים, כמו לחפש אחר המקור של ההרגל:
מה הדבר שהוא מחפש?
האם הוא מוכן לחזור איתך למיטה שלו או שרוצה רק לישון אצלך במיטה שלך?
האם הוא חייב שתישארי או רק לראות אותך?
קצת לדייק את המחשבה על מה בדיוק הוא רוצה וצריך, יכול לעזור לך למצוא את הפתרון המדויק לכם.
תשומת לב לשלושת השלבים האלה יכולה לעזור להגיע למקור ומשם לפתרון.
ודבר אחרון, אם את מרגישה שמה שיש כאן זה נטו חקירה של גבולות. אז זו גם אפשרות, אם כי מניסיוני זה כמעט אף פעם לא רק זה. אבל אם את רוצה להתייחס גם לצד הזה אז אני ממליצה לך להרפות בשלב הראשון מהלילה, כי זה נורא קשוח להתחיל לשים גבולות באמצע הלילה. הייתי מתרגלת ועובדת על גבולות אוהבים וברורים בשעות היום (אם צריך עזרה מאיש מקצוע בהקשר הזה אז זה ממש גם יכול לעזור). עבודה עדינה על גבולות ביום יכולה לתת תוצאות בלילה בלי שנטפל בלילה עצמו. וגם אם לא, יהיה לכל הצדדים הרבה יותר קל ונוח לשים גבולות, להכיל גבולות ולהיות עם קושי בשעות הלילה והשינה אחרי שההרגשה הזו כבר מוכרת לנו משעות היום.
אבל יותר מכל אלה אני רוצה להציע עוד משהו - לקבל את הדפוס. כן, כן, פשוט לקבל!
כלומר לקבל את העובדה שהילד או הילדה שלך זקוקים למנה של ביטחון ממך בלילה, ועכשיו מתוך הקבלה הזו נחפש פיתרונות להורדת תסכול והקלה עליך (ופחות להשפיע על הילד או לשנות את המצב) -
אפשרות 1: לשים מזרון או מיטה נוספת בחדר שלך, מיטת "אורח לילי". המסר כאן ברור "אם אתה צריך להיות לידי בלילה אז יש לך מקום". תחשבי רגע על המסר הזה, כמה מרגש הוא!
בדרך הזו הוא יקבל מענה ואת תוכלי לישון יותר טוב, וככה גם נעיף מהתמונה את התסכולים ורגשות האשמה שאולי הצטברו סביב הביקור הלילי הקבוע, ולמעשה נגדיר אותו כמקובל במסגרת ברורה, עם שם ומיקום יעודי לביקור הלילי.
אפשרות 2: לעבור אל הילד או הילדה לחדר. נשמע מוזר, אני יודעת, זה אפשרות שרוב ההורים פוסלים על הסף, אבל תישארו איתי עוד רגע -
אם הילדה מתעוררת כי היא בחרדה כשאת לא לידה והיא ישנה עם תחושת מתח. היא רגילה מאוד להתעורר, וישר קופצת ורצה למיטה שלך. אז יש פה איזו התקבעות של שינה עם מתח, עוררות. יכול להיות שאם תישני לידה לתקופה מה שיקרה זה שהיא תתרגל להתעורר, לראות אותך לידה - להירגע, ולהמשיך לישון מתוך ביטחון. ולאט לאט רמת המתח והחרדה תלך ותקטן. היא תתרגל לישון בלי לחפש אותך, שינה ללא חרדה משפרת איכות שינה!! מאוד! כשאנחנו ישנים במצב של מוכנות לאיזו התמודדות השינה שלנו גרועה מאוד (תחשבו על השינה שלכן כשאתן דרוכות). אחרי תקופה כזו שהגוף התרגל לשינה רציפה ובטוחה, תוכלי מההתחלה ליצור שוב הפרדה, אולי בהדרגה, מתוך מקום של ביטחון ושינה איכותית יותר.